סעדה ואח' נ' שטראוס שווק בע"מ

פסק דין

השופטת מיכל רובינשטיין:

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב בת.א 50155/05 מיום 11.3.10 (כב' השופטת שושנה אלמגור), לפיו נדחתה תביעת המערערים לקבלת פיצוי מהמשיבה בגין אי מתן הודעה מוקדמת נאותה בדבר השינוי האירגוני שלה וכן פיצוי בעד שווי זכויות ההפצה של המוצרים אותם הפיצו.

העובדות

המשיבה תאגיד רשום בישראל הינה חברת השיווק המשווקת את מוצרי שטראוס, יצרנית מוצרי חלב, סלטים וכיוצ"ב.

המערערים בזמנים הרלבנטים לתביעה עסקו כקבלנים עצמאים בחלוקת מוצרי המשיבה ללקוחות. הם נהגו לרכוש אותם מהמשיבה (להלן:"שטראוס"), להעמיס אותם במרכז ההפצה בעיר פתח-תקוה ולשווקם במכולות שכונתיות ורשתות השיווק הגדולות. כל אחד באזור מוגדר, זאת בתמורה לקבלת עמלות מן המכירות (זכות ההפצה להלן: "קו חלוקה").

המערער מס' 1 בני סעדה (להלן: "סעדה") שיווק את מוצרי שטראוס באזור קיסריה משנת 1989 כמפיץ מטעם חברת "לוקוס שיווק בע"מ" (להלן:"לוקוס") אשר שימשה סוכנות הפצה למוצרי שטראוס באזור נתניה.

בשנת 1993 ניתקו היחסים בין שטראוס לבין לוקוס והמשיבה התקשרה במישרין עם כמה מפיצים וביניהם סעדה.

בתאריך 10.5.93 חתם סעדה על מסמך המופנה לשטראוס אשר הסדיר את תנאי ההתקשרות ביניהם (להלן:"חוזה ההפצה").

סעיף ז' לחוזה ההפצה אשר נכתב בשם המפיץ, קבע כלהלן:

"... רשמתי לפני שהינכם רשאים להפסיק למכור לי את הסחורה ולמסור את ההפצה של הסחורה למישהו אחר וזאת ללא הודעה מוקדמת וללא זכות לפיצוי או לטענה כלשהיא שלי כלפיכם – אם ההפסקה נובעת מחמת שהפרתי את נוהלי העבודה שלכם, או גניבה, או מעילה באמון, או הפרת חיוב מחיובי על מסמך זה.

בכל מקרה אחר – תחול הוראת סעיף זה אך תינתן לי הודעה מוקדמת של 30 יום..."

חוזה זהה (למעט פרטים מסוימים) נכרת ביום 6.5.93 בין המשיבה לבין גיסו של סעדה המערער מס' 2 יעקב גואטה (להלן:"גואטה") אשר הפיץ את מוצרי שטראוס באזור חדרה. גם הוא שימש קודם לכן מפיץ מטעם לוקוס משנת 1975 ועד לחתימת החוזה עם שטראוס.

פרט למחסן שבפתח תקוה למשיבה מחסנים באזורים שונים בארץ, בין היתר באזור חיפה. בשנת 2001 יזמה שטראוס מהלך רה ארגון שבמסגרתו נערכו שינויים במערך העבודה. כחלק מהמהלך החליטה המשיבה כי כמה מפיצים שהפיצו את המוצרים מפתח תקוה יעברו למרכז הצפוני. באותה קבוצה נכללו המערערים אשר טענו כי שינוי במיקום ההעמסה הקשה עליהם, והם ביכרו לסיים את ההתקשרות בינם לבין שטראוס.

מכאן תביעתם של המערערים נגד שטראוס לקבלת פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת נאותה בדבר השינוי הארגוני וכן פיצוי בעד שווי זכויות ההפצה של המוצרים.

הפלוגתאות שעמדו לדיון בבית משפט קמא היו כדלקמן:

" א. מה טיבם של יחסי ההפצה;

ב. האם ניתנה לתובעים הודעה מוקדמת כדין;

ג. זכאותם של התובעים לפיצוי בעד שווי קווי החלוקה;

ד. האם חוזה ההפצה הוא חוזה אחיד".